מאת: עו"ד אורית דרור-הראל
שנים רבות טענו האבות כי הם מופלים לרעה וכי הם הנפגעים העיקריים מהגירושין.
הטענה המרכזית הייתה כי האבות הופכים עם הגירושין להיות הורה "סוג ב'".
בחודש יולי 2017 מהפכת הזכויות של האבות קיבלה זז משמעותי בדמות פסק דינו של בית המשפט העליון אשר קבע חד משמעית חלוקה שונה בדבר עלות הילדים לאחר הגירושין בין ההורים באופן שוויוני בין ההורים. לא עוד חובת האבות בלבד במזונות הילדים מעל גיל 6 אלא אמרו
חובת ההורים באופן יחסי להכנסותיהם ולזמני שהות הילדים עם כל אחד מהם.
פסק דינו של בית המשפט העליון אודות חלוקה שונה של מזונות ילדים מעל גיל 6 יחד עם תפיסה חדשה הטוענת לחלוקת אחריות הורית שווה בין הורים, וזאת עוד טרם בוטלה חזקת הגיל הרך לילדים מתחת לגיל 6 ע"פ החוק בישראל – מולידים עולם חדש יחסית מבחינת זכויות אבות, אמהות וילדים !
עיקרי המהפכה הינם:
קביעה כי להורים אחריות הורית משותפת לגידול הילד.
הגדרת הורה כ"משמורן" וכ"לא משמורן" עומד לחלוף מן העולם. החשוב כיום הם "הסדרי השהות" בין כל הורה לילדו.
כיום בתי המשפט קובעים "תוכנית הורית" ובמסגרתה נקבעים זמני שהיה של הילד עם שני הוריו: כך למשל בימים ב' ו-ד יהיו הילדים עם האב מסיום המסגרת החינוכית ועד למחרת היום עת יביאם למוסדות החינוך בבוקר ובימים א', ו-ג' עם האם באותן שעות. ימי חמישי מתחלפים, פעם האב ופעם האם, משעה X עד שעה Y בסופי שבוע יתחלפו ההורים כך שבכל סוף שבוע שני, יהיו הילדים עם האב, מיום שישי מסיום המסגרת החינוכית ועד ליום ראשון בבוקר.
ממעטים להתייחס לחזקת הגיל הרך הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. קרי, שילד עד גיל 6 שנים, יהיה במשמורת אימו אלא אם יש נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומקפידים לדון ב"אחריות הורית משותפת".
לילד זכות למזונות משני הוריו ולא רק מאביו. עד יולי 2017, בתי המשפט אימצו את הדת היהודית שקבעה כי עד גיל 15 החובה לזון את הילד חלה על אביו בלבד ומגיל 15 מדין צדקה, על שני ההורים. בבית המשפט הנהיגו חובה על האב לזון את הילד בצרכים הכרחיים עד גיל 18. כיום, כאמור, רוחות השינוי הביאו לכך שהחובה היא שוויונית על שני ההורים בהתאם ליחס זמני שהות ויחס הכנסות.
הצפי הוא כי המהפכה תושלם כך שבתי המשפט ישוו את פסיקת המזונות לילדים מתחת לגיל 6 עם הפסיקה למזונות ילדים עד גיל 6.